אנו פוגשים הורים רבים שחווים משבר ואף מצוקה של ממש, מעצם החיים במחיצת ילדם אשר לכוד במצוקות שונות. מצוקות אלה מגיעות לעיתים בשלב החיים של המעבר מילדות להתבגרות או שהן כתוצאה של סיבות שונות ומרובות, למשל טראומה ידועה או לא ידועה שעבר הנער.ה.
על קשיים ותחושות מצוקה בקרב הורים
אנו יודעים היום כי מצוקת הורה נובעת לא פעם מ"הדימוי העצמי ההורי" קרי, האופן שבו אני מרגיש.ה שאני מצליח.ה לתפקד כהורה ומידת שביעות הרצון שלי מהאופן בו אני מנהל.ת את מערכת היחסים הורה-ילד.
הורה שמרגיש כי איבד יכולת השפעה בחייו של ילדו, טבעי שירגיש גם תחושות שליליות כלפי עצמו או כלפי ילדו או ירגיש גם וגם. מצב זה מגביר את חויית המצוקה המשפחתית.
תחושות אופייניות של הורים
הורים רבים חווים מצוקה מעצם ההזדהות עם העצב של הילד, הורים אחרים יחוו כעס וסלידה מהתנהגותו הבלתי סבירה שמאחוריה, יש לזכור, מצוי עולם ריגשי סוער. ישנם הורים שמציגים בפנינו חוסר אונים המתעורר בהיעדר הכלים לעזור לילד, אותו הילד שעד לא מזמן ידעו והצליחו לעזור לו וכעת הוא מסתגר, הודף, לא מתנחם, מרחיק ומתרחק.
הורים אחרים מתארים כי הם נכנסים למצב של 'הליכה על ביצים' בקרבת ילדם: 'אני מוותר לו על הכל, רק שלא יתפוצץ': מצב שמטרתו להמנע מעימותים נוספים. אך המציאות מלמדת שמצב זה מטעין 'בחומר נפץ' את אותם עימותים מהם ההורה מנסה להמנע והדילוג המתמיד בין המוקשים החבויים והגלויים בשדה שבין ההורה לילדו, הופך לשיגרת חיים מתישה. גרוע מכך, במצב כזה מתייצבת מערכת יחסים ותקשורת בלתי תקינה בין ההורה לילדו, דבר שממשיך בהכרח להזין את המצוקה הן של המתבגר.ת והן של ההורים.
למה דווקא בגיל ההתבגרות?
הסערה בגיל ההתבגרות כרוכה בין השאר גם בהכרה המתפתחת של ההורה כי על אף שמאוד היה רוצה להגן ולייצר עולם מושלם לילד שלו. הוא אינו יכול לודא שכך יהיה ואין הדברים בשליטתו המוחלטת. וזאת, בו בזמן שעל הנער יהיה להכיר בכך שאין לו שליטה על ההורה שלו והפעולות שההורה יעשה כפופים לרצונות ההורה בלבד. משימה התפתחותית זו טומנת בחובה אתגרים וסערות עם פוטנציאל לכאב וסבל רבים.
איך טיפול הורי יכול לעזור
באותו האופן שבו, מבלי משים, הורים מטעינים את אזורי המצוקה של ילדם, כך ניתן באופן מודע ללמד הורים במסגרת התערבות הורית, להיענות לצרכים הנפשיים של הילד ולעודד אותו למסלול החיים ההתפתחותי התקין, באופן מיטיב, שאינו 'מוותר לנער' מחד ואינו 'מוותר על הנער' מאידך.
נדגיש כאן כי הדגש בטיפול הורי יהיה על צרכים רגשיים של הנער.ה ולא על הרצונות של הנער.ה. מה הנער.ה רוצה ומה הנער.ה צריכ.ה – אלו שני דברים נפרדים שכמו כולנו, הורים רבים נוטים לבלבל ביניהם וטיפול הורי עוזר בזיהוי הצרכים הללו והתמקדות בהם.
כל מה שנאמר לעיל לא לוקח בחשבון את מצוקותיו של ההורה שאינן קשורות בילדו כלל וכלל. מה קורה כאשר ההורה עצמו מצוי במשבר חיים כגון טראומת גירושים, אבל ואובדן אדם אהוב, פיטורים, דכאון אחרי לידה ואפילו אירועי חיים משמחים שמעלים את הסטרס? במצבים כאלו כולם יגיבו. לפעמים אפילו "אדישות למצב" או העדר תגובה הינה תגובה שמספרת משהו על עולמו הנפשי ומצוקותיו של הנער. כמובן שיש לתת את הדעת על האופן בו מצוקת ההורה משפיעה על ילדיו. גם במצבים כאלו טיפול הורי הוא כתובת מתאימה לסיוע, מאחר ובטיפול הורי, בשונה מטיפול אישי, לוקח המטפל בחשבון גם את מצוקת ההורה וגם את מצוקת ילדיו ומסייע במאזן המשפחתי המחודש.
ומה קורה בטיפול הורי כשההורים גרושים?
במצב של הורים גרושים, גם כאשר הטיפול ההורי מתקיים בזמנים נפרדים עם כל אחד מהפרטנרים ההוריים המטרה תמיד תהיה משותפת והיא ביסוס מחדש של העוגן ההורי כיחידה חזקה, ביחסים עם המתבגר.ת. אין זה אומר שההורים הגרושים צריכים להסכים להכל, אלא להסכים להיות מחויבים להבנה כי יש בכוחם לקחת חלק בתהליך הטיפולי בדרך להחזרת ילדם למסלול ההתפתחות התקין. גם אם הם אינם מסכימים על נושאים רבים והרצונות שלהם שונים, יעזור המטפל לכל אחד מהפרטנרים לחדד את הצרכים הרגשיים שלו עצמו אל מול הצרכים הרגשיים של ילדו. בתמיכתו של המטפל ההורי גם הורים גרושים ברמת סיכסוך גבוהה מצליחים להסכים על מטרות טיפוליות משותפות כאשר מדובר בבריאות הנפשית של ילדם ולסייע בכך לתהליך הטיפולי.
מכל אלה ברור כי להורים יש תפקיד מרכזי בהצלחת התהליך הטיפולי בדרך להחלמה ממשברים שונים ומגוונים בגיל ההתבגרות של ילדם.