גיל ההתבגרות נחשב לתקופה סוערת בקרב בני נוער. בתקופה זו מתרחשים שינויים רבים המאלצים את בני הנוער להסתגל ולהתאים את עצמם לציפיות הסביבה. מצד אחד, הגוף משתנה ומתעצב, מצבי הרוח מתחלפים מקצה לקצה, הם חווים שינויים הורמונליים בלתי צפויים ומתפתחות מוטיבציה ועוררות סביב מיניות. ומצד שני, הנער או הנערה נחשפים לחוויות רגשיות וקוגניטיביות שלא הכירו בעבר ומתמודדים עם אתגרים אישיים, כמו גם החברתיים. זהו שלב מורכב עבורם שבו הנער או הנערה עוברים תהליך של פרידה מילדות ומעבר לבגרות ולומדים איך לבסס את עצמם מחדש בעולם. השאיפה לעצמאות תוך שהם עדיין תחת חסותם של ההורים, מייצרת אמביוולנטיות אשר כרוכה בהתמודדויות ולחצים המייצרים עבורם תחושת מאבק. מתוך כך, השאיפה לפתור את הקונפליקט בהצלחה ולגבש זהות אוטונומית והרמונית היא מציפה ועלולה בסופו של דבר להוביל להתפתחותם של קשיים רגשיים אשר עשויים ללוות אותם גם בחייהם הבוגרים אם לא מטופלים בהתאם.
איך תזהו שילדכם חווה משבר רגשי?
חלק מבני הנוער המתמודדים עם משבר בשלב ההתבגרות נוטים להסתיר ולהפחית ממשמעותו של הקושי מתוך תחושת בושה ואשמה ומתוך רצון להתנסות באופן עצמאי במציאת פתרון. ולכן, הרבה פעמים קשה להבחין מתי הם זקוקים לתמיכה ולליווי של ההורים או של אנשי מקצוע. עם זאת, יש כמה סימנים שיכולים לאפשר להורים לזהות מצוקה רגשית בהתבסס על שינויים התנהגותיים מהותיים, כמו התסמינים הבאים:
- שינויים בדפוסי אכילה ושינה
- הפרעות בדימוי גוף
- שינוי ניכר בהישגים הלימודיים
- הימנעות מהגעה לבית הספר או ממפגשים חברתיים
- שינויים בקשרים החברתיים
- תנודות במצבי רוח ונטייה לחוות שיאים רגשיים
- שינויים בתפיסה ובהערכה העצמית
- נטייה להתרחקות והסתגרות
- אמירות בעלות תוכן שלילי או פוגעני
- אובדנות
- התפרצויות זעם ואלימות
- מעורבות במקרי קיצון
מהם הקשיים הנפשיים בקרב בני נוער?
ישנם מספר קשיים רגשיים ונפשיים שבני הנוער מתמודדים איתם. ריכזנו עבורכם את הסוגיות הבולטות בקרב בני הנוער:
חרדות בבני נוער
כיום חרדות הן דבר נפוץ הן בקרב מבוגרים והן בקרב ילדים ובני נוער. החרדות מאופיינות בתחושת אי שקט לקראת גירוי אשר נקשר אצלנו באופן שלילי ומהווה תחושת איום פסיכולוגי עבורנו. החרדות מלוות ברגשות, מחשבות, סימפטומים פיזיולוגיים והתנהגות שמטרתן להתריע ולהתרחק מהגירוי המעורר חרדה. במקרים בהם החרדה עמוקה יותר, היא עשויה להוביל להימנעות נרחבת מגירויים נוספים החולקים מאפיינים דומים לאלו של הגורם החרדתי העיקרי, עד כדי פגיעה מהותית בתפקוד, כמו למשל בחרדה חברתית. בחלק מהמקרים נערים המתמודדים עם חרדות מרגישים צורך לשלב פעילות "מפצה" או טקס שמטרתם להקל על תחושת המצוקה ולייצר תחושת שליטה מדומה. חרדות יכולות להתפתח אצל כל אדם בהתאם להתנסויות שהתמודד איתן ומתקשרות עבורו לתחושת לחץ.
דיכאון בבני נוער
בני נוער המתמודדים עם דיכאון יתפסו את עצמם באופן שלילי ויחושו רגשות ייאוש, דכדוך, תחושת ריקנות, תסכול וחוסר טעם. לצד מצב הרוח הירוד, ייתכנו שינויים בתיאבון ובהרגלי שינה, קשיי ריכוז וזיכרון, ראייה דיכוטומית, תחושת חוסר אנרגיה כללית ועיסוק כפייתי ברגשות שליליים ובמחשבות פוגעניות, עד כדי הימנעות, התבודדות וניתוק הקשרים החברתיים. במקרים מסוימים הדיכאון עלול להוביל לאמירות אובדניות ולמסוכנות עצמית, ולכן במקרים כאלו חשוב לגשת לאבחון מקצועי בהקדם. דיכאון יכול לעיתים להתלוות לקשיים רגשיים אחרים, כמו חרדה, טראומה, פסיכוזה, שימוש בחומרים ועוד.
התפרצויות זעם בבני נוער
לעיתים בני הנוער יכולים לחוות רגשות מציפים של תסכול וחוסר אונים הנובעים כתוצאה מחוויה שלילית, כמו למשל דחייה וניכור, קושי לבטא את עצמם או קושי במציאת פתרון יעיל לבעיה שמעסיקה אותם. נוער המתמודד עם קשיי קשב וריכוז עשויים במיוחד להתבטא בהתפרצויות זעם, בעיקר כאשר יש תחושה של מוגבלות בעקבות קושי למצוא מענה זמין והולם לחוויה מתסכלת עבורם, או כשהם מרגישים שלא מבינים אותם. התפרצויות זעם נפוצות בקרב בני נוער עם רקע של בעיות התנהגות או שימושים.
שימושים בבני נוער
בני נוער רבים יכולים להיחשף לסוגים שונים של שימושים, בין אם זה שימוש בסמים ואלכוהול, ובין אם זה יחסי תלות המבוססים על דפוסי התנהגות. דוגמה לכך תהיה התמכרות למסכים, משחקי מחשב ומולטימדיות. התמכרות יכולה להיווצר דרך גורמים רבים בסביבה או מצוקה אישית. למשל, בני נוער אשר חווים לעיתים קרובות חוויות או רגשות שליליים עשויים להתנסות בשימושים שונים של חומרים ומשני תודעה במטרה לחוות שיכוך רגעי וזמין. במקרים כאלו ניכר שינוי מהותי בהתנהגות וביכולת התפקוד שלהם, כמו לדוגמה, נטישה של המסגרת החינוכית, התמרדות וקושי בכיבוד גבולות, התפרצויות זעם, מעשי חבלה וניתוק הקשרים החברתיים, או נהפוכו, התחברות לבני נוער השונים מהותית מהקשרים המוכרים בסביבתם. חשוב לזכור שמאחורי התנהגות תמיד חבוי רגש. על כן, במקרה של התנהגות של תלות בשימוש בחומרים/מסכים/יחסים יש לשאול: מה מטרת השימוש? מתי עושה זאת יותר? מענה לאיזה צורך רגשי הנער מנסה להשיג באמצעות השימוש?
קשיים חברתיים בבני נוער
תפקוד חברתי הוא סממן בולט לקושי רגשי בקרב בני נוער. בתקופת ההתבגרות, בני הנוער מסתמכים רבות על הסביבה כדי ליצור סכמות ולהבין את הנורמות החברתיות המקובלות, על ידי השוואתם לדמויות אחרות בקבוצת השווים שלהם. בזמן התמודדות עם משבר, בני הנוער ישאפו להימנע מהשלכות שליליות של סביבתם החברתית. כאשר יש מצב רוח ירוד, התנהגות כפייתית או הפרעות אכילה, בני הנוער דווקא יעדיפו להתרחק מסביבתם הקרובה כדי להימנע משיפוט וביקורת כלפיהם, מה שעלול להתפתח להימנעות מוחלטת מכל מגע חברתי וזניחה של המסגרות והחוגים החברתיים שהיו פעילים בהם. מצד שני, נוער אשר חווה התפרצויות זעם ושימוש לרעה עשוי דווקא לטפח את יחסיהם החברתיים עם הסובבים אותם, בעיקר עם נוער כמותם אשר סובל ממצבים רגשיים דומים.
הפרעות אכילה בבני נוער
הפרעות אכילה הן נפוצות בקרב בני נוער המתמודדים עם הערכה עצמית נמוכה ודימוי עצמי נמוך. הפרעות אכילה יכולות להתבטא בהימנעות ממזון, אכילה מופרזת, ובמקרים מסויימים, גם באכילה כפייתית המלווה בהיטהרות. הפרעות אלו הן דפוסים נרכשים בקרב בני נוער השואפים להשיג תחושת שליטה בחייהם ויצירת חוויות של הצלחה. היווצרות דפוסי האכילה בגיל ההתבגרות יכולה להתרחש כאשר בני הנוער מודדים את עצמם ואת הישגיהם לפי השוואות חברתיות לקבוצת השווים שלהם. נוער המתמודד עם הפרעות אכילה עשוי לעיתים לסבול גם מחרדות, הפרעות מצב רוח והתנהגות אובססיבית-כפייתית.