מה עושים כשלא עובד?
גילאי הילדות ובמיוחד גיל הנעורים הם מקור לשמחה רבה, התבוננות על התפתחות הילדים והמשפחה. מי לא יתרגש ממראה הילדה ההופכת לנערה, מסיימת את בית הספר היסודי ועולה לחטיבה? אבל אז עשויים פתאום לשים לב לדברים שמשתבשים. מה שאולי היה על אש קטנה בילדות מתעצם בגיל ההתבגרות.
הויכוחים של העבר הופכים להתקפי זעם, הביישנות הופכת להתסגרות עמוקה, הדאגות בגלל החברה שלא הזמינה למסיבת יום ההולדת הופכים להתקפי חרדה, והמחשבות המבאסות הופכות למחשבות אובדניות ולפעמים לניסיונות אובדניים.
ההורים חשים החמרה משמעותית של המצב. לפעמים מרגישים שממש עומדים על סף תהום.
במקרים אלו, צריך מערכת טיפול אינטנסיבית כדי להחזיר את המצב למסלול של שיקום.
למה לא ללכת לפסיכולוג בקליניקה הרגילה?
טיפול רגשי הוא מענה מצויין, במצבים רגילים, במשברי חיים נורמטיביים. בדרך כלל מטפל טוב ייתן מענה מספיק בקליניקה. לשם כך יש לנו מענה רחב ויעיל.
במקרים בהם ההורים מרגישים שכל מה שהם מכירים כבר לא עובד, הילד מתדרדר מול העיניים, הילדה הולכת לאיבוד בתוך עצמה, והולכת לכיוונים מסוכנים – זה לא יספיק.
מה זה טיפול אינטנסיבי?
כדי להחזיר את הדברים למסלולם, צריך בתחילת הטיפול עבודה עם כמה אנשי מקצוע, צריך מטפל לילד שנמצא במשבר. הורים במצבים אלו נמצאים במשבר בעצמם. לא פעם המשבר של הילד "מעיר" בעיות שהיו "רדומות" במהלך השנים, שהספיקו להישכח, והמשבר עם הילד מעורר אותן בעוצמה גדולה. מתחים ישנים, פחדים שניסיתם להדחיק ולהתעלם מהם, צפים מחדש.
משבר בהורות / זוגיות עקב מתחים עם הילד
משפטים שעשויים להיות נפוצים בקרב משפחות המתמודדות עם קשיי אצל נערים ונערות הם:
"זה בגלל שאת תמיד פינקת אותה יותר מידי"
"אתה כל הזמן קשוח איתה, תבין קצת את הילדה"
"אתה בדיוק כמו אבא שלך – רק מוותר כל הזמן, לא יודע להציב גבולות"
"תיראי איך הילדה מתלבשת?? בדיוק כמוך. אז מה רצית שיצא ממנה?"
מוכר לכם? אז זה לא בגלל שיש לכם בעיה יוצאת דופן. במצבים חריפים, תחושות חוסר האונים של ההורים גוברת עשרות מונים. התפקיד המרכזי שלנו כאנשים מבוגרים, הוא תפקיד ההורות. לשם כך אנו משקיעים את כל מרצנו וחיינו. ופתאום "פרוייקט הדגל" עומד בפני כישלון. ויכוחים מוכרים בין ההורים הולכים ומחריפים, מתחים בזוגיות צפים בעוצמה.
במצבים אלו, לא מספיק לטפל בילד. צריך לתת מענה אינטנסיבי גם להורים, לעזור להם למצוא את הכוחות הפנימיים, המשאבים המשותפים, ל"יישר קו", להכיר מה אפשר לשנות ומה יתקשה להשתנות כעת.
איחוד כוחות
בחיים, לפעמים שני הסוסים מושכים את העגלה לכיוונים מנוגדים. אחד ההורים חושב שצריך להציב יותר גבולות, לדרוש, להיות תקיף. ההורה השני חושב שהכי נכון זה לא ליצור עימותים, לא להיכנס לפינות. הורה אחד יעודד הצטיינות בלימודים, בעוד ההורה השני יעדיף השקעה בחוג ריקוד. לא תמיד ההורים מסכימים בניהם ולפעמים הם צריכים גורם שלישי שיעזור להם למצוא את הדרך המשותפת, להכיר את הכוחות אצל כל אחד מהם וכו'.
בטיפול בנער הזקוק למעטפת אינטנסיבית, נדרש, מעבר למטפל של הנער, המטפל של ההורים, גם מעקב פסיכיאטרי קבוע, לפעמים נדרשים טיפולים משלימים נוספים – ריפוי בעיסוק, דמויות תומכות טיפול, דיאטנית ועוד.
כעת רתומים לעגלה 3-4 לפעמים 5 "סוסים". אם אנשי המקצוע אינם עובדים תחת אותה קורת גג מקצועית, עלול להיווצר פיצול בין המטפלים ואף ניגודיות בין המטפלים. (דוגמא – המטפל ההורי עוזר להורים להיות יותר נוכחים בחיי הנערה, להיות יותר אסרטיביים, ואילו המטפלת של הנערה מעודדת אותה ליותר עצמאות, ללמוד לטעות ולהפיק מכך למידה נפשית. אלו קצוות שלעיתים יכולים להיות מנוגדים לחלוטין זה מזה.)
יש חשיבות עצומה לחשיבת צוות, לפגישות קבועות בין אנשי הצוות המטפלים בילד, בנער, בנערה ובמשפחה כולה. לפעמים מצטרף לטיפול גם אחד האחים, ואז נכנס לתמונה מטפל נוסף. במקרים אלו נדרש שיהיה "מנהל הטיפול", מעין מנצח על כלי התזמורת הטיפולית, שרואה את התמונה בכללותה, ויכול לכוון את המטפלים לאפיק מאוחד.
כל אלו אינם קיימים בטיפול פרטי אצל הפסיכולוג בקליניקה. כשם שרופא הילדים בקופת החולים, אינו מסוגל לתת את המענה, שנותן צוות שלם במרפאה להתפתחות הילד.
אלו המצבים בהם איחוד הכוחות הוא קריטי ליצירת חשיבה משותפת, המוביל להצלחת הטיפול.
כמה זמן נמשך טיפול אינטנסיבי?
כמו כל טיפול טוב, לא ניתן לענות את השאלה הזו בתחילת הטיפול. יחד עם זאת, אם היד שכם ואתם, מקבלים השקעה טיפולית גבוהה ביותר בתחילת הדרך, יש סיכוי גבוה שלאחר מספר חודשים לא ארוך, הצרכים יהיו פחות אינטנסיביים, הכלים שרכשתם יעניקו לכם אפשרויות התמודדות טובות יותר, וגם הילד יזדקק לכך במידה נמוכה יותר.
בהמשך, הטיפול יהפוך לטיפל "רגיל", עם אצבע על הדופק כדי לא לשמוט את ההישגים שהשגתם עד כה.
אנחנו כאן לרשותכם בכל מצב.