מאמרים

אנו פוגשים הורים רבים שחווים משבר ואף מצוקה של ממש, מעצם החיים במחיצת ילדם אשר לכוד במצוקות שונות. מצוקות אלה מגיעות לעיתים בשלב החיים של המעבר מילדות להתבגרות או שהן כתוצאה של סיבות שונות ומרובות, למשל טראומה ידועה או לא ידועה שעבר הנער.ה.

על קשיים ותחושות מצוקה בקרב הורים

אנו יודעים היום כי מצוקת הורה נובעת לא פעם מ"הדימוי העצמי ההורי" קרי, האופן שבו אני מרגיש.ה שאני מצליח.ה לתפקד כהורה ומידת שביעות הרצון שלי מהאופן בו אני מנהל.ת את מערכת היחסים הורה-ילד.

הורה שמרגיש כי איבד יכולת השפעה בחייו של ילדו, טבעי שירגיש גם תחושות שליליות כלפי עצמו או כלפי ילדו או ירגיש גם וגם. מצב זה מגביר את חויית המצוקה המשפחתית.

תחושות אופייניות של הורים

הורים רבים חווים מצוקה מעצם ההזדהות עם העצב של הילד, הורים אחרים יחוו כעס וסלידה מהתנהגותו הבלתי סבירה שמאחוריה, יש לזכור, מצוי עולם ריגשי סוער. ישנם הורים שמציגים בפנינו חוסר אונים המתעורר בהיעדר הכלים לעזור לילד, אותו הילד שעד לא מזמן ידעו והצליחו לעזור לו וכעת הוא מסתגר, הודף, לא מתנחם, מרחיק ומתרחק.

הורים אחרים מתארים כי הם נכנסים למצב של 'הליכה על ביצים' בקרבת ילדם: 'אני מוותר לו על הכל, רק שלא יתפוצץ': מצב שמטרתו להמנע מעימותים נוספים. אך המציאות מלמדת שמצב זה מטעין  'בחומר נפץ' את אותם עימותים מהם ההורה מנסה להמנע והדילוג המתמיד בין המוקשים החבויים והגלויים בשדה שבין ההורה לילדו, הופך לשיגרת חיים מתישה. גרוע מכך, במצב כזה מתייצבת מערכת יחסים ותקשורת בלתי תקינה בין ההורה לילדו, דבר שממשיך בהכרח להזין את המצוקה הן של המתבגר.ת והן של ההורים.

למה דווקא בגיל ההתבגרות?

הסערה בגיל ההתבגרות כרוכה בין השאר גם בהכרה המתפתחת של ההורה כי על אף שמאוד היה רוצה להגן ולייצר עולם מושלם לילד שלו. הוא אינו יכול לודא שכך יהיה ואין הדברים בשליטתו המוחלטת. וזאת, בו בזמן שעל הנער יהיה להכיר בכך שאין לו שליטה על ההורה שלו והפעולות שההורה יעשה כפופים לרצונות ההורה בלבד.  משימה התפתחותית זו טומנת בחובה אתגרים וסערות עם פוטנציאל לכאב וסבל רבים.

איך טיפול הורי יכול לעזור

באותו האופן שבו, מבלי משים, הורים מטעינים את אזורי המצוקה של ילדם, כך ניתן באופן מודע ללמד הורים במסגרת התערבות הורית, להיענות לצרכים הנפשיים של הילד ולעודד אותו למסלול החיים ההתפתחותי התקין, באופן מיטיב, שאינו 'מוותר לנער' מחד ואינו 'מוותר על הנער' מאידך.

נדגיש כאן  כי הדגש בטיפול הורי יהיה על צרכים רגשיים של הנער.ה ולא על הרצונות של הנער.ה.  מה הנער.ה רוצה ומה הנער.ה צריכ.ה – אלו שני דברים נפרדים שכמו כולנו, הורים רבים נוטים לבלבל ביניהם וטיפול הורי עוזר בזיהוי הצרכים הללו והתמקדות בהם.

כל מה שנאמר לעיל לא לוקח בחשבון את מצוקותיו של ההורה שאינן קשורות בילדו כלל וכלל. מה קורה כאשר ההורה עצמו מצוי במשבר חיים כגון טראומת גירושים, אבל ואובדן אדם אהוב, פיטורים, דכאון אחרי לידה ואפילו אירועי חיים משמחים שמעלים את הסטרס?  במצבים כאלו כולם יגיבו. לפעמים אפילו "אדישות למצב" או העדר תגובה הינה תגובה שמספרת משהו על עולמו הנפשי ומצוקותיו של הנער. כמובן שיש לתת את הדעת על האופן בו מצוקת ההורה משפיעה על ילדיו.  גם במצבים כאלו טיפול הורי הוא כתובת מתאימה לסיוע, מאחר ובטיפול הורי, בשונה מטיפול אישי, לוקח המטפל בחשבון גם את מצוקת ההורה וגם את מצוקת ילדיו ומסייע במאזן המשפחתי המחודש.

ומה קורה בטיפול הורי כשההורים גרושים?

במצב של הורים גרושים, גם כאשר הטיפול ההורי מתקיים בזמנים נפרדים עם כל אחד מהפרטנרים ההוריים המטרה תמיד תהיה משותפת והיא ביסוס מחדש של העוגן ההורי כיחידה חזקה, ביחסים עם המתבגר.ת. אין זה אומר שההורים הגרושים צריכים להסכים להכל, אלא להסכים להיות מחויבים להבנה כי יש בכוחם לקחת חלק בתהליך הטיפולי בדרך להחזרת ילדם למסלול ההתפתחות התקין. גם אם הם אינם מסכימים על נושאים רבים והרצונות שלהם שונים, יעזור המטפל לכל אחד מהפרטנרים לחדד את הצרכים הרגשיים שלו עצמו אל מול הצרכים הרגשיים של ילדו. בתמיכתו של המטפל ההורי גם הורים גרושים ברמת סיכסוך גבוהה מצליחים להסכים על מטרות טיפוליות משותפות כאשר מדובר בבריאות הנפשית של ילדם ולסייע בכך לתהליך הטיפולי.

מכל אלה ברור כי להורים יש תפקיד מרכזי בהצלחת התהליך הטיפולי בדרך להחלמה ממשברים שונים ומגוונים בגיל ההתבגרות של ילדם.

גיל ההתבגרות נחשב לתקופה סוערת בקרב בני נוער. בתקופה זו מתרחשים שינויים רבים המאלצים את בני הנוער להסתגל ולהתאים את עצמם לציפיות הסביבה. מצד אחד, הגוף משתנה ומתעצב, מצבי הרוח מתחלפים מקצה לקצה, הם חווים שינויים הורמונליים בלתי צפויים ומתפתחות מוטיבציה ועוררות סביב מיניות. ומצד שני, הנער או הנערה נחשפים לחוויות רגשיות וקוגניטיביות שלא הכירו בעבר ומתמודדים עם אתגרים אישיים, כמו גם החברתיים. זהו שלב מורכב עבורם שבו הנער או הנערה עוברים תהליך של פרידה מילדות ומעבר לבגרות ולומדים איך לבסס את עצמם מחדש בעולם. השאיפה לעצמאות תוך שהם עדיין תחת חסותם של ההורים, מייצרת אמביוולנטיות אשר כרוכה בהתמודדויות ולחצים המייצרים עבורם תחושת מאבק. מתוך כך, השאיפה לפתור את הקונפליקט בהצלחה ולגבש זהות אוטונומית והרמונית היא מציפה ועלולה בסופו של דבר להוביל להתפתחותם של קשיים רגשיים אשר עשויים ללוות אותם גם בחייהם הבוגרים אם לא מטופלים בהתאם.

איך תזהו שילדכם חווה משבר רגשי?

חלק מבני הנוער המתמודדים עם משבר בשלב ההתבגרות נוטים להסתיר ולהפחית ממשמעותו של הקושי מתוך תחושת בושה ואשמה ומתוך רצון להתנסות באופן עצמאי במציאת פתרון. ולכן, הרבה פעמים קשה להבחין מתי הם זקוקים לתמיכה ולליווי של ההורים או של אנשי מקצוע. עם זאת, יש כמה סימנים שיכולים לאפשר להורים לזהות מצוקה רגשית בהתבסס על שינויים התנהגותיים מהותיים, כמו התסמינים הבאים:

• שינויים בדפוסי אכילה ושינה
• הפרעות בדימוי גוף
• שינוי ניכר בהישגים הלימודיים
• הימנעות מהגעה לבית הספר או ממפגשים חברתיים
• שינויים בקשרים החברתיים
• תנודות במצבי רוח ונטייה לחוות שיאים רגשיים
• שינויים בתפיסה ובהערכה העצמית
• נטייה להתרחקות והסתגרות
• אמירות בעלות תוכן שלילי או פוגעני
• אובדנות
• התפרצויות זעם ואלימות
• מעורבות במקרי קיצון

מהם הקשיים הנפשיים בקרב בני נוער?

ישנם מספר קשיים רגשיים ונפשיים שבני הנוער מתמודדים איתם. ריכזנו עבורכם את הסוגיות הבולטות בקרב בני הנוער:

חרדות בבני נוער

כיום חרדות הן דבר נפוץ הן בקרב מבוגרים והן בקרב ילדים ובני נוער. החרדות מאופיינות בתחושת אי שקט לקראת גירוי אשר נקשר אצלנו באופן שלילי ומהווה תחושת איום פסיכולוגי עבורנו. החרדות מלוות ברגשות, מחשבות, סימפטומים פיזיולוגיים והתנהגות שמטרתן להתריע ולהתרחק מהגירוי המעורר חרדה. במקרים בהם החרדה עמוקה יותר, היא עשויה להוביל להימנעות נרחבת מגירויים נוספים החולקים מאפיינים דומים לאלו של הגורם החרדתי העיקרי, עד כדי פגיעה מהותית בתפקוד, כמו למשל בחרדה חברתית. בחלק מהמקרים נערים המתמודדים עם חרדות מרגישים צורך לשלב פעילות "מפצה" או טקס שמטרתם להקל על תחושת המצוקה ולייצר תחושת שליטה מדומה. חרדות יכולות להתפתח אצל כל אדם בהתאם להתנסויות שהתמודד איתן ומתקשרות עבורו לתחושת לחץ.

דיכאון בבני נוער

בני נוער המתמודדים עם דיכאון יתפסו את עצמם באופן שלילי ויחושו רגשות ייאוש, דכדוך, תחושת ריקנות, תסכול וחוסר טעם. לצד מצב הרוח הירוד, ייתכנו שינויים בתיאבון ובהרגלי שינה, קשיי ריכוז וזיכרון, ראייה דיכוטומית, תחושת חוסר אנרגיה כללית ועיסוק כפייתי ברגשות שליליים ובמחשבות פוגעניות, עד כדי הימנעות, התבודדות וניתוק הקשרים החברתיים. במקרים מסוימים הדיכאון עלול להוביל לאמירות אובדניות ולמסוכנות עצמית, ולכן במקרים כאלו חשוב לגשת לאבחון מקצועי בהקדם. דיכאון יכול לעיתים להתלוות לקשיים רגשיים אחרים, כמו חרדה, טראומה, פסיכוזה, שימוש בחומרים ועוד.

התפרצויות זעם בבני נוער

לעיתים בני הנוער יכולים לחוות רגשות מציפים של תסכול וחוסר אונים הנובעים כתוצאה מחוויה שלילית, כמו למשל דחייה וניכור, קושי לבטא את עצמם או קושי במציאת פתרון יעיל לבעיה שמעסיקה אותם. נוער המתמודד עם קשיי קשב וריכוז עשויים במיוחד להתבטא בהתפרצויות זעם, בעיקר כאשר יש תחושה של מוגבלות בעקבות קושי למצוא מענה זמין והולם לחוויה מתסכלת עבורם, או כשהם מרגישים שלא מבינים אותם. התפרצויות זעם נפוצות בקרב בני נוער עם רקע של בעיות התנהגות או שימושים.

שימושים בבני נוער

בני נוער רבים יכולים להיחשף לסוגים שונים של שימושים, בין אם זה שימוש בסמים ואלכוהול, ובין אם זה יחסי תלות המבוססים על דפוסי התנהגות. דוגמה לכך תהיה התמכרות למסכים, משחקי מחשב ומולטימדיות. התמכרות יכולה להיווצר דרך גורמים רבים בסביבה או מצוקה אישית. למשל, בני נוער אשר חווים לעיתים קרובות חוויות או רגשות שליליים עשויים להתנסות בשימושים שונים של חומרים ומשני תודעה במטרה לחוות שיכוך רגעי וזמין. במקרים כאלו ניכר שינוי מהותי בהתנהגות וביכולת התפקוד שלהם, כמו לדוגמה, נטישה של המסגרת החינוכית, התמרדות וקושי בכיבוד גבולות, התפרצויות זעם, מעשי חבלה וניתוק הקשרים החברתיים, או נהפוכו, התחברות לבני נוער השונים מהותית מהקשרים המוכרים בסביבתם. חשוב לזכור שמאחורי התנהגות תמיד חבוי רגש. על כן, במקרה של התנהגות של תלות בשימוש בחומרים/מסכים/יחסים יש לשאול: מה מטרת השימוש? מתי עושה זאת יותר? מענה לאיזה צורך רגשי הנער מנסה להשיג באמצעות השימוש?

קשיים חברתיים בבני נוער

תפקוד חברתי הוא סממן בולט לקושי רגשי בקרב בני נוער. בתקופת ההתבגרות, בני הנוער מסתמכים רבות על הסביבה כדי ליצור סכמות ולהבין את הנורמות החברתיות המקובלות, על ידי השוואתם לדמויות אחרות בקבוצת השווים שלהם. בזמן התמודדות עם משבר, בני הנוער ישאפו להימנע מהשלכות שליליות של סביבתם החברתית. כאשר יש מצב רוח ירוד, התנהגות כפייתית או הפרעות אכילה, בני הנוער דווקא יעדיפו להתרחק מסביבתם הקרובה כדי להימנע משיפוט וביקורת כלפיהם, מה שעלול להתפתח להימנעות מוחלטת מכל מגע חברתי וזניחה של המסגרות והחוגים החברתיים שהיו פעילים בהם. מצד שני, נוער אשר חווה התפרצויות זעם ושימוש לרעה עשוי דווקא לטפח את יחסיהם החברתיים עם הסובבים אותם, בעיקר עם נוער כמותם אשר סובל ממצבים רגשיים דומים.

הפרעות אכילה בבני נוער

הפרעות אכילה הן נפוצות בקרב בני נוער המתמודדים עם הערכה עצמית נמוכה ודימוי עצמי נמוך. הפרעות אכילה יכולות להתבטא בהימנעות ממזון, אכילה מופרזת, ובמקרים מסויימים, גם באכילה כפייתית המלווה בהיטהרות. הפרעות אלו הן דפוסים נרכשים בקרב בני נוער השואפים להשיג תחושת שליטה בחייהם ויצירת חוויות של הצלחה. היווצרות דפוסי האכילה בגיל ההתבגרות יכולה להתרחש כאשר בני הנוער מודדים את עצמם ואת הישגיהם לפי השוואות חברתיות לקבוצת השווים שלהם. נוער המתמודד עם הפרעות אכילה עשוי לעיתים לסבול גם מחרדות, הפרעות מצב רוח והתנהגות אובססיבית-כפייתית.

מה עושים כשלא עובד?

גילאי הילדות ובמיוחד גיל הנעורים הם מקור לשמחה רבה, התבוננות על התפתחות הילדים והמשפחה. מי לא יתרגש ממראה הילדה ההופכת לנערה, מסיימת את בית הספר היסודי ועולה לחטיבה? אבל אז עשויים פתאום לשים לב לדברים שמשתבשים. מה שאולי היה על אש קטנה בילדות מתעצם בגיל ההתבגרות.
הויכוחים של העבר הופכים להתקפי זעם, הביישנות הופכת להתסגרות עמוקה, הדאגות בגלל החברה שלא הזמינה למסיבת יום ההולדת הופכים להתקפי חרדה, והמחשבות המבאסות הופכות למחשבות אובדניות ולפעמים לניסיונות אובדניים.
ההורים חשים החמרה משמעותית של המצב. לפעמים מרגישים שממש עומדים על סף תהום.
במקרים אלו, צריך מערכת טיפול אינטנסיבית כדי להחזיר את המצב למסלול של שיקום.

למה לא ללכת לפסיכולוג בקליניקה הרגילה?

טיפול רגשי הוא מענה מצויין, במצבים רגילים, במשברי חיים נורמטיביים. בדרך כלל מטפל טוב ייתן מענה מספיק בקליניקה. לשם כך יש לנו מענה רחב ויעיל.
במקרים בהם ההורים מרגישים שכל מה שהם מכירים כבר לא עובד, הילד מתדרדר מול העיניים, הילדה הולכת לאיבוד בתוך עצמה, והולכת לכיוונים מסוכנים – זה לא יספיק.

מה זה טיפול אינטנסיבי?

כדי להחזיר את הדברים למסלולם, צריך בתחילת הטיפול עבודה עם כמה אנשי מקצוע, צריך מטפל לילד שנמצא במשבר. הורים במצבים אלו נמצאים במשבר בעצמם. לא פעם המשבר של הילד "מעיר" בעיות שהיו "רדומות" במהלך השנים, שהספיקו להישכח, והמשבר עם הילד מעורר אותן בעוצמה גדולה. מתחים ישנים, פחדים שניסיתם להדחיק ולהתעלם מהם, צפים מחדש.

משבר בהורות / זוגיות עקב מתחים עם הילד

משפטים שעשויים להיות נפוצים בקרב משפחות המתמודדות עם קשיי אצל נערים ונערות הם:
"זה בגלל שאת תמיד פינקת אותה יותר מידי"
"אתה כל הזמן קשוח איתה, תבין קצת את הילדה"
"אתה בדיוק כמו אבא שלך – רק מוותר כל הזמן, לא יודע להציב גבולות"
"תיראי איך הילדה מתלבשת?? בדיוק כמוך. אז מה רצית שיצא ממנה?"

מוכר לכם? אז זה לא בגלל שיש לכם בעיה יוצאת דופן. במצבים חריפים, תחושות חוסר האונים של ההורים גוברת עשרות מונים. התפקיד המרכזי שלנו כאנשים מבוגרים, הוא תפקיד ההורות. לשם כך אנו משקיעים את כל מרצנו וחיינו. ופתאום "פרוייקט הדגל" עומד בפני כישלון. ויכוחים מוכרים בין ההורים הולכים ומחריפים, מתחים בזוגיות צפים בעוצמה.
במצבים אלו, לא מספיק לטפל בילד. צריך לתת מענה אינטנסיבי גם להורים, לעזור להם למצוא את הכוחות הפנימיים, המשאבים המשותפים, ל"יישר קו", להכיר מה אפשר לשנות ומה יתקשה להשתנות כעת.
איחוד כוחות

בחיים, לפעמים שני הסוסים מושכים את העגלה לכיוונים מנוגדים. אחד ההורים חושב שצריך להציב יותר גבולות, לדרוש, להיות תקיף. ההורה השני חושב שהכי נכון זה לא ליצור עימותים, לא להיכנס לפינות. הורה אחד יעודד הצטיינות בלימודים, בעוד ההורה השני יעדיף השקעה בחוג ריקוד. לא תמיד ההורים מסכימים בניהם ולפעמים הם צריכים גורם שלישי שיעזור להם למצוא את הדרך המשותפת, להכיר את הכוחות אצל כל אחד מהם וכו'.

בטיפול בנער הזקוק למעטפת אינטנסיבית, נדרש, מעבר למטפל של הנער, המטפל של ההורים, גם מעקב פסיכיאטרי קבוע, לפעמים נדרשים טיפולים משלימים נוספים – ריפוי בעיסוק, דמויות תומכות טיפול, דיאטנית ועוד.
כעת רתומים לעגלה 3-4 לפעמים 5 "סוסים". אם אנשי המקצוע אינם עובדים תחת אותה קורת גג מקצועית, עלול להיווצר פיצול בין המטפלים ואף ניגודיות בין המטפלים. (דוגמא – המטפל ההורי עוזר להורים להיות יותר נוכחים בחיי הנערה, להיות יותר אסרטיביים, ואילו המטפלת של הנערה מעודדת אותה ליותר עצמאות, ללמוד לטעות ולהפיק מכך למידה נפשית. אלו קצוות שלעיתים יכולים להיות מנוגדים לחלוטין זה מזה.)

יש חשיבות עצומה לחשיבת צוות, לפגישות קבועות בין אנשי הצוות המטפלים בילד, בנער, בנערה ובמשפחה כולה. לפעמים מצטרף לטיפול גם אחד האחים, ואז נכנס לתמונה מטפל נוסף. במקרים אלו נדרש שיהיה "מנהל הטיפול", מעין מנצח על כלי התזמורת הטיפולית, שרואה את התמונה בכללותה, ויכול לכוון את המטפלים לאפיק מאוחד.

כל אלו אינם קיימים בטיפול פרטי אצל הפסיכולוג בקליניקה. כשם שרופא הילדים בקופת החולים, אינו מסוגל לתת את המענה, שנותן צוות שלם במרפאה להתפתחות הילד.
אלו המצבים בהם איחוד הכוחות הוא קריטי ליצירת חשיבה משותפת, המוביל להצלחת הטיפול.

כמה זמן נמשך טיפול אינטנסיבי?
כמו כל טיפול טוב, לא ניתן לענות את השאלה הזו בתחילת הטיפול. יחד עם זאת, אם היד שכם ואתם, מקבלים השקעה טיפולית גבוהה ביותר בתחילת הדרך, יש סיכוי גבוה שלאחר מספר חודשים לא ארוך, הצרכים יהיו פחות אינטנסיביים, הכלים שרכשתם יעניקו לכם אפשרויות התמודדות טובות יותר, וגם הילד יזדקק לכך במידה נמוכה יותר.
בהמשך, הטיפול יהפוך לטיפל "רגיל", עם אצבע על הדופק כדי לא לשמוט את ההישגים שהשגתם עד כה.
אנחנו כאן לרשותכם בכל מצב.